כוחו של "יחיד"

כוחו של "יחיד"

רבינו הגדול מרן ה"אבי עזרי" זצוק"ל נהג לעורר על גדלות מעשיהם של יחידים, כפעולות נשגבות שהיה בהן עוגן הצלה לדורות. בדברים שנשא בשעתו בפני הכנס הארצי של מורי אגו"י (אלול תשל"ג), אמר מרן: "ראינו איך מעשה בודד של אשה יחידה, שרה שנירר ע"ה, יצר את 'בית יעקב' אשר חולל מהפכה בחיי העם היהודי, ואי אפשר כיום הזה לתאר בכלל כיצד היה מתאפשר קיום ישראל בלא "בית יעקב". צדקנית זו לא חשבה מן הסתם, בשעתה, שמפעלה עתיד למלא תפקיד כל כך מקיף ומכריע בדברי ימי האומה, אך עובדה היא שמעשה אחד שלה שימש עוגן-הצלה של דורות שלמים ולדורות יבואו. או מרן ה'חפץ חיים' זצוק"ל בשעתו, כאשר חיבר וכתב ספרים או מאמרים, פשיטא שלא עלתה על דעתו כי עתיד הוא ליהפך רבן של כל ישראל. ואילו האידנא אי אפשר בכלל לתאר לעצמנו אף יהודי, באיזה מקום שהוא נידח בעולם, בלא "משנה ברורה" שנהפך לספר החיים שלנו. קיים הח"ח מאמרם ז"ל "עשה דברים לשם פעלם", ולבסוף זכה ונעשה רבן של כל ישראל".

וסיים רבינו זצוק"ל: "כי זה טיבו של מעשה בודד, הן לטוב והן למוטב, שצריך למדוד אותו בהיקף החורג הרחק מן ההווה ולכלול בסיכומו כל התוצאות והפירות"!

דברים אלה, על כוחה של מהפכה רוחנית שמחולל אדם יחיד ובודד, ניתן לומר על הגה"צ רבי יצחק יוסף זילבר זצ"ל, רבם ומורה דרכם של רבבות עולי רוסיה בארץ ישראל, שהסתלק מעימנו השבוע.

רבי יצחק זצ"ל, שמסר נפשו למען החזרתם של בנים תועים לאבינו שבשמים, לאחר שיהדותם נעקרה מהם ע"י השלטון הסובייטי הכפרני, נולד בכמה חודשים לפני המהפכה הקומוניסטית בשנת תרע"ז. חייו היו מקבילים לאותה מהפכה נוראה, שחוללה שמות בכרם בית ישראל, ולידתו היתה בבחינת הקדמת תרופה למכה. הוא עצמו סיפר, שככל שהעמיק תהליך עקירת היהדות, החל גם הוא לחשוש, שמא בעתיד ספק אם יהיה ברוסיה יהודי אשר יוכל לקרוא דף גמרא, ח"ו. אך הוא לעולם לא נתקף ביאוש הגורם לחידלון וחוסר-מעש.

כבר בגיל 15 לימד תורה, כשהדבר היה כרוך בסיכון עצמי. במחנה עבודה עם תנאים בלתי-אנושיים, "גנב" דקות ורגעים במהלך העבודה המפרכת, עד שהצליח לעשות סיום כל מסכת קינים, ועד עלייתו ארצה, סיים מספר פעמים את כל הש"ס, כשהוא מחדיר את תשוקת הלימוד בכל מצב גם לבנו יבלחט"א, הרב הגאון רבי בן-ציון שליט"א, שהצליח ללמוד חצי ש"ס בעל-פה תוך התנכלויות תמידיות בברית המועצות.

לימים הפך רבי יצחק זילבר זצ"ל, לסמכות התורנית של כל קהילות שומרי המצוות דוברי הרוסית, והנהיג ביד רמה את התנועה לקירוב יהודי רוסיה למסורת ולשורשים. גם לאחר שחלה, דירבן את תלמידיו הצעירים לארגן שיעורים, הרצאות וכוללי ערב חדשים עבור עולים מחבר העמים, תנועה המונית שהפכה כעבור זמן קצר לארגון "תולדות ישורון", אשר התרחב לרשת לימודים גדולה עבור יהדות רוסיה (ובראשה עומד בנו יבדלחט"א).

מסירות נפש שכזו, שאינה יודעת יאוש מהו, ושאינה מתפעלת מ"המציאות" ומכח הרוב שעומד מנגד, היא יסוד קיומו של עם ישראל. וכפי שאמר רבינו הגדול ה"אבי עזרי" זצוק"ל בהזדמנות אחרת: "אז מהי העצה לעם ישראל? מי יכול להראות את סוד קיומו של עם ישראל? מה מחזיק אותו על אף כל הגזירות? השחיטות והשריפות שעבר במשך השנים? הרי קהילות שלמות נחרבו בגזירות במשך השנים. בגירוש ספרד הלכו לגלות מאות אלפי שלא היו מוכנים להשתמד. האם יכול לבוא איזה חכם ולומר לי מהו סוד קיומו של עם ישראל? כיצד בכל זאת נשאר עם ישראל חי וקיים? הייתי נותן לו את כל מה שיש לי אם ימצא תירוץ אחד מלבד מה שמקובלנו מרבותינו. חז"ל אומרים: "אמר רבי שמעון בר יוחאי ראיתי בני עליה והם מועטים... אם שניים הם אני ובני הם". אם שני אנשים ישמרו תורה בעולם, הם הם שיתקיימו. אברהם נקרא "העברי", כי הוא לבדו היה המאמין בהקב"ה וכל העולם כולו מהעבר השני, ואעפ"כ אברהם אבינו נשאר בעולם בגלל: "למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו". (דברים שנאמרו בחודש סיון תשנ"ב, מכתבים ומאמרים ה').

אכן, קשה לפעול כ"יחיד", הנושא לבדו את העול על כתפו, קל וחומר כאשר פועלים בסביבה עויינת ואכזרית, הרודפת כל יהודי המבקש לשמור על יהדותו במסירות נפש.

אך רבי יצחק זילבר זצ"ל נהג כמי שכל העולם מהעבר האחד – והוא מהעבר השני. הוא עמד לבדו, בעשר אצבעותיו, מול החיה הקומוניסטית – ויכל לה!

כוחות הנפש המופלאים הללו ומסירותו הנדירה לכל דבר שבקדושה, הביאוהו למצב שבו תורתו הכריזה עליו למרחוק, וכל מבקשי ד' ובגולת רוסיה נהרו לחסות בצילו, עד שהתקיים בו "תורה שלמדתי באף, היא עמדה לי".

וכפי שאמר הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך שליט"א, בהספדו בליל תשעה באב: "בזמן שאנחנו מקוננים על שריפת בית המקדש, כל ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ד'. הגאון הצדיק זצ"ל, לבו מלא יראת ד', אמונת ד' ומסירות נפש, צדיק יסוד עולם. אשריך ר' יצחק שעמדת בניסיון בארץ הכפירה. עמדת במסירות נפש עם הלב. אשריך ר' יצחק שיצאת משם, והיה לך ניסיון אחרי ניסיון. לפעמים אדם עובר ניסיונות קשים וליבו שקט, והוא סומך על עצמו. איש מלחמה גדול מהיצר הרע, ור' יצחק יצא בגבורה, הקים את צבא ד', לחם מלחמת ד' והשיב מלחמה שערה. כל מה ששם רצו לעקור, זכה וזיכה. יה"ר שימשיך את מלחמת ד' וישפיע מלמעלה וימליץ יושר על כל בית ישראל ועל עולם התורה בפרט, הנמצא בסכנה גדולה, כאשר נלחמים עלינו, ושיבקש מכסא הכבוד על עולם התורה ועל עולי רוסיה בפרט".

רבי יצחק זצ"ל מחייב כל אחד ואחד, בכל מצב, שלא להתייאש ושלא להתרפות. בנו, הרב הגאון רבי בן ציון זילבר שליט"א, הזכיר בהספדו את הרעיון שלאורו צעד אביו כל ימי חייו, אותה אימרה נוקבת של הסבא מנובהרדוק זיע"א: "אני אף פעם לא שואל האם אני יכול לעשות את זה, אלא האם אני חייב לעשות את זה". והוא, כאמור, מחייב את כולנו. לא רבים יכולים לומר, כי הקשיים הטבעיים בדרך לשקידה בתורה ודקדוק במצוות העומדים בפניהם, גדולים מהקושי ללמוד מסכת קינים במחנה כפיה אכזר בסיביר. קשה להאמין שישנם כיום עוסקים בצרכי ציבור שמתיימרים לחוש, כי המסירות הנתבעת מהם, גם כאשר הם בודדים ויחידים במערכה, מגיעה לאפס קצהו של המצב בו היה נתון הגר"י זילבר זצ"ל.

רבי יצחק זילבר מחייב את "היחידים", את כל אחד ואחד.

עיתון "יתד נאמן" 29/7/04