Версия для печати

מעט מן האור חלק א

בחנוכה, מידי שנה, נערך הכנס המרכזי של ארגון תולדות ישורון. הפעם בחרנו שלא לדווח מאולם ההתכנסות, אלא מן השטח. יצאנו לראות נקודת אור, נר בודד, שמאיר את העלטה, עד שהופך לאש גדולה ממש נס!

שעות אחה"צ המאוחרות. המרכז המסחרי בשכונת "נוה אליעזר תל-אביב שוקק חיים, אבל לא בחנויות הרבות הפזורות במרכז, אלא דוקא בבית הכנסת הקטן שנפתח במקום אחת החנויות שנסגרו. ילדים קטנים יושבים סביב השולחנות בידיהם ספרי תהילים. רק יצאו הילדים, ובמקומם הגיעו בני נוער ומבוגרים לתפילת ערבית ולשמוע שיעור. המחזה נראה מעט תלוש מהסביבה המנותקת כמעט לחלוטין מריח של יהדות. ואת כל היש הגדול הזה הקים בתוך שנה אחת בלבד הרב שמואל סימן-טוב, שעלה לארץ רק לפני 4 שנים מאזרבג'יאן שבקווקז, והקים בתוך פרק זמן קצר יש מאין בזכות ארגון "תולדות ישורון" שפרש את חסותו על מקום התורה שהולך ומתרחב מיום ליום.

 

תפילה בבית הכנסת

ממש נס!

את סיפורו המיוחד של ר' שמואל שמענו לא מכבר ממנכ"ל ארגון "תולדות ישורון" הרב אברהם כהן, ובתחילת השבוע יצאנו לביתו כדי לראות בעינינו את נס פח השמן הקטן, שדולק ומאיר את האיזור כולו. בדרך לשכונת "נוה אליעזר" אנחנו עוברים בשכ' התקוה ובכפר שלם, שתי שכונות שהתפרסמו במהלך השנים ולא כ"כ בשמן הטוב. גם שכ' "נוה אליעזר" אינו שונה בהרבה משכנותיה, ובכ"ז  נרשם בה שינוי בעשור האחרון.

העובדה שמחירי הדירות בשכונות אלו זולים יחסית ממרכז ומצפון תל-אביב, הביאו לשכונות הדרום עולים רבים ממדינות חבר העמים, שהתמקמו בה בהמוניהם. אין צורך להכביר מילים על משמעות הריכוז העצום הזה של עולים, בשכונות בהן גם כך אין הרבה ריח של תורה ויהדות.

          מיד כשנכנסו לביתו של ר' שמואל, עמדנו מופתעים ונדהמים. חשבנו לראות אותו עם כיפה קטנה לראשו שבחר אף הוא להתגורר בשכונה זו, ולאחר שהתקרב לשמירת תו"מ הוא גם מקרב אחרים. אך לא היא. הילד הקטן שקידם אותנו בפתח הבית עם פיאות גדולות על פניו החמודות, המחישו לנו ברגע אחד שהגענו לבית תורני מובהק.

          ומיד כשראינו גם את ר' שמואל עם מגבעת לראשו, והציציות בולטות מבעד    לחליפתו, כבר התבהרה לנו התמונה כולה, אך כשר' שמואל החל לספר את סיפורו   המדהים, את "נס הצלתו" בכפר הקטן שבאזרביג'אן, עמדנו עוד יותר נפעמים כיצד בחור צעיר שב כמעט בעצמו ליהדותו, ואם לא די בכך, פועל היום בכל כוחו  ובמסירות נפלאה, כדי לקרב את בני עדתו לשמירת תורה ומצוות.

ספר תורה

דמעות בעיניים

 כמיטב המסורת הקווקזית, גם אנו זכינו לקבלת פנים חמה, ור' שמואל ורעייתו הגישו מיד לשולחן ממיטב מטעמי הבית, אבל אז הניח על השולחן את ספרו המפורסם של הגה"צ רבי יצחק זילבר זצ"ל, ויחד עלו וצצו דמעות בעינינו. "אני עוד לא מאמין שרבי יצחק כבר איננו אתנו. פשוט קשה להאמין. עוד הספקתי לקבל ממנו ברכה כשפתחנו את בית הכנסת כאן לפני שנה, ואני רואה בחוש איך הברכה שלו מתקיימת".

          וכאן החל ר' שמואל לגולל את סיפורו המיוחד, אך לפני כן הקדמה קצרה. בישראל מתגוררים כיום בין 70 ל100- אלף יהודים יוצאי קווקאז. חלק זה של האוכלוסיה מופלה מאוד בכל הנוגע לתחום היידישקייט. ככלל, מכל היהודים שעלו ארצה מחבר העמים רק אחוז אחד הם אנשים שומרי תורה ומצוות, אך בעוד לעולים האשכנזים או יוצאי בוכרה יש דאגה רבה ואף הוקמו עבורם ישיבות, שיעורי תורה, מוסדות חינוך ועוד, הרי ב"רחוב הקווקאזי" כמעט ואין כלום.

          היחודיות המנטאלית של יוצאי קווקאז היא, שמחד הם היו תמיד קרובים הרבה יותר למסורת ישראל לעומת היהודים אשכנזים ברוסיה. אצלם כמעט ולא היו נשואי תערובת, אך יחד עם זאת, לא שמרו שבת ולא נשארו בקרבם תלמידי חכמים ובני תורה. מאידך, היהודים יוצאי קווקאז לא הסכימו לקבל על עצמם את סמכותם של הרבנים יוצאי קהילות אחרות, ולכן ניסיונות רבים מצד קהילות אשכנזיות או בוכריות לפעול בקרב יהודי קווקאז ולנסות להחדיר בהם ידישקייט, לא הוכתרו בהצלחה.

 רבם ומורם של יוצאי רוסיה, הגה"צ רבי יצחק זילבר זצ"ל, היה זה שיסד את הרשת הארצית הגדולה ביותר של הרבצת תורה לעולים החדשים יוצאי חבר העמים, פעילות הכוללת שיעורי יהדות, כוללי ערב ותוכניות לימוד בחברותות בכל הארץ מעכו בצפון ועד לאופקים בדרום, כאשר הפעילות כולה של ארגון "תולדות ישורון" מתבססת על פעילותם ומאמציהם של מאות אברכים, בעיקר דוברי רוסית, שבזמנם הפנוי מלימודי הכולל שלהם, לומדים עם עולים מבריה"מ לשעבר.

ילדים קוראים תהילים

מסורת שהופסקה

          לאחר התייעצות עם מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א, החליט הגה"צ רבי יצחק זילבר זצ"ל לזמן וועידה של רבנים ואברכים יוצאי קווקאז, על מנת לקרוא לכל אחד מהם לייסד שיעור אחד לפחות במקום שבו גדל או במקום מגורי קרוביו בארץ. רבים מאברכים יוצאי קווקאז הם תלמידיו של רבי יצחק זצ"ל, ולכמה מהם גם ניסיון מוכח בארגון פעילות מסוג זה.

העובדה שישנם כבר עשרות בני תורה יוצאי קווקאז, יצרו את התנאים לגיבוש ואיחוד כל רבני יוצאי קווקאז. זהו גם ה"פטנט" העיקרי שהמציאו אנשי "תולדות ישורון", שעל עולים דוברי רוסית מבריה"מ לשעבר, יכולים להשפיע בנקל וביעילות  רבה יותר בני תורה הקרובים אליהם בשפה, מקום מוצא, ומנטאליות, וקל וחומר הדבר נכון לגבי יהודי יוצאי קווקאז.

עיתון "יתד נאמן". פרשת שבוע מקץ התשס"ה

 

 

 

 

 

Send report