איפה חצאי האותיות של התורה? חלק א

שיעור של הרב יצחק זילבר שליט"א

שהתקיים בתכנית "לב לשבים"

ע"י "תולדות ישורון"

על מסכת קידושין דף ל.

בי"ז אלול תש"ס

ארגון "תולדות ישורון"

בענין מספר הפסוקים, התיבות והאותיות שבתורה

     גרסינן במסכת קידושין (דף ל', ע"א): לפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה, שהיו אומרים וא"ו דגחון (ויקרא יא, מב) חציין של אותיות של ס"ת, דרש דרש (ויקרא י, טז) חציין של תיבות, והתגלח (ויקרא יג, לג) חציין של פסוקים, יכסמנה חזיר מעיר (תהלים פ, יד) עי"ן דיער חציין של תהלים, והוא רחום יכפר עון (תהלים עח, לח) חציו דפסוקים. בעי רב יוסף, וא"ו דגחון מהאי גיסא או מהאי גיסא, א"ל ניתי ס"ת ואימנינהו, מי לא אמר רבה בר בר חנה, לא זזו משם עד שהביא ס"ת ומנאום, א"ל אינהו בקיאי בחסירות ויתירות אנן לא בקיאינן. בעי רב יוסף, והתגלח מהאי גיסא או מהאי גיסא, א"ל אביי, פסוקי מיהא ליתו לימנוה, בפסוקי נמי לא בקיאינן, דכי אתא רב אחא בר אדא אמר, במערבא פסק ליה להאי קרא לתלתא פסוקי, ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן (שמות יט, ט). ת"ר חמשת אלפים ושמונה מאות שמונים ושמונה פסוקים הוו פסוקי ס"ת, יתר עליו תהלים שמונה, חסר ממנו דברי הימים שמונה", עכ"ל הגמ'.

 

 אחר הענין ובדיקת אותיות, תיבות ופסוקי התורה, נמצא כי          וא"ו דגחון אינה האות האמצעית,

"דרש דרש" אינו אמצע התיבות,

"והתגלח" אינו אמצע הפסוקים,

עי"ן דיער אינו חצי תהלים,

"והוא רחום יכפר עון" אינו במחצית פסוקי תהלים,

מנין פסוקי התורה הינו 5845 פסוקים ולא 5888,

תהלים מונה  2528 פסוקים ואינו מרובה מהתורה,

ובדברי הימים ישנם 1656 פסוקים בלבד.

     איזה קשר בין תורה, תהילים ודברי הימים? מדוע לא להשוות שופטים וישעיהו?

     אך ידוע, כי חכמינו הקדושים בכותבם הגמרא לא כתבו דברים בלתי נכונים, ולכן יש שתי אפשרויות: או שכתבו סודות תורה במעטה ספורים, או שהגירסא לא נכונה.

     בחומש "כי לא דבר ריק הוא מכם" (דברים ל"ב מ"ז), מה שכתוב בתורה ונאמר בחז"ל (ירושלמי כתובות סוף פ"ח דף נא) כי לא דבר רק הוא מכם ואם רק הוא מכם למה שאין אתם יגעין בה. ואם אתה אינו מבינו, צריך לעיין וליגע, ויגעת ומצאת תאמין.

 

א.                  ענין וא"ו דגחון

     בלמדי את הסוגיה הנ"ל עם בני ר' בן ציון שיחי', חשבנו שאולי הכוונה לאותיות המשונות שבתורה, ולא לכל אותיות התורה. בדקתי ומצאתי כי ישנן שתי גירסאות בדבר, לפי ספרי התורה שלנו ישנן 16 אותיות גדולות וקטנות, ולדעת רבינו יוסף טוב עלם (מובא במחזור ויטרי חלק ב' עמ' 673) ישנן 32 אותיות משונות. ולפי שתי הדעות, ו' דגחון הינו האות האמצעית, 8 מצד אחד ו8- מהצד השני לדעה אחת, או 16 מצד אחד ו16- מהצד השני לדעה השניה. ואולי אפשר לדייק כן מלשון הגמ', שלא כתוב חציין של אותיות התורה, כפי שכתוב לעיל מיניה, "שהיו סופרים כל האותיות שבתורה", אלא כתוב "חציין של אותיות של ספר תורה, - כמו שכותבים אותן בספר תורה. סופרים כל האותיות "שבתורה" – לא ש"בספר התורה".

 

     וברמב"ם בפ"ז מהל' ספר תורה ה"ח כתב וז"ל: "ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות וגו' כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש" עכ"ל. ורביינו בחיי על התורה (בראשית י"א פס' ל"ב) כתב: "והנה זה משלימות התורה ומן הרמזים הצפונים באותיותיה, כי ע"כ באו בתורה אותיות הפוכות ותלויות, וכן עקומות ולפופות, וכן גדולות וקטנות, וכן מנומרות ונקודות", (יתגלו מתוכם חמישים שערי בינה שנתגלו למשה) עכ"ל.

אם נקח את האותיות המשונות בספרי התורה שלנו, גדולות וקטנות, מלבד הוא"ו קטיעא של "את בריתי שלום" (במדבר כח, יח) שזהו מקרה יחיד בכל התנ"ך, אזי נקבל את התמונה הבאה:

בראשית

בראשית (א, א) – ב' גדולה

בהבראם (ב, ד) – ה' קטנה      אחת גדולה + שלוש קטנות =

ולבכתה (כג, ב) – כ' קטנה       ארבע אותיות משונות

קצתי בחיי (כז, מו) – ק' קטנה

שמות

נצר חסד (לד, ז) – נ' גדולה     שתים גדולות =

אחר (לד, יד)     - ר' גדולה      שתי אותיות משונות

ויקרא

ויקרא (א, א) – א' קטנה

מוקדה (ו, ב) – מ' קטנה          שתים גדולות + שתים קטנות =

גחון (יא, מב) – ו' גדולה          ארבע אותיות משונות

והתגלח (יג, לג) – ג' גדולה

במדבר

יגדל (יד, י"ז) – י' גדולה         אות גדולה = אות אחת משונה

דברים

שמע (ו, ד) – ע' גדולה

אחד (ו, ד) – ד' גדולה

וישלכם (כט, כז) – ל' גדולה    ארבע גדולות + אחת קטנה =

הלד (לב, ו) – ה' גדולה                       חמש אותיות משונות

תשי (לב, יח) – י' קטנה

סה"כ עד גחון (ולא עד בכלל) 8=4+2+2 אותיות משונות, ומגחון עד סוף התורה 8=2+1+5 אותיות משונות. גחון מהאי גיסא – ראשון מצד שמאל.

     אם נבדוק עתה את האותיות המשונות ע"פ גירסת רבי יוסף טוב עלם, אזי תתקבל התמונה הבאה:

בראשית

בראשית (א, א) – ב' גדולה

בהבראם (ב, ד) – ה' קטנה                 

ולבכתה (כג, ב) – כ' קטנה                  

קצתי בחיי (כז, מו) – ק' קטנה חמש גדולות + שלוש קטנות =

ובהעטיף (ל, מב) – ף גדולה     שמונה אותיות משונות

הכזונה (לד, לה) – ז' גדולה

חכלילי (מט, יד) – ח' גדולה

שלשים (נ, כג) – ם גדולה

שמות

כי טוב הוא (ב, ב) – ט' גדולה

צא (יא, ח) – צ' גדולה

ציץ (כח, לו) – ץ גדולה                       חמש גדולות =

נצר (לד, ז) – נ' גדולה             חמש אותיות משונות

אחר (לד, יד) – ר' גדולה

ויקרא

ויקרא (א, א) – א' קטנה

מוקדה (ו, ב) – מ' קטנה          שתים גדולות + שתים קטנות =

גחון (יא, מב) – ו' גדולה          ארבע אותיות משונות

והתגלח (יג, לג) – ג' גדולה

במדבר

ויהס (יג, ל) – ס' גדולה

יגדל (יד, יז) – ד' גדולה

מה טובו (כד, ה) – מ' גדולה    ארבע גדולות + אחת קטנה =

משפטן (כז, ה) – ן גדולה         חמש אותיות משונות

וטהרתם (לא, כד) – ם קטנה

דברים

שמע (ו, ד) – ע' גדולה

אחד (ו, ד) – ד' גדולה

ממרים (ט, כד) – מ' קטנה

קן (כב, ו) – ק' גדולה

והתמכרתם (כח, סח) – כ' גדולה שמונה גדולות + שתיים קטנות =

וישלכם (כט, כז) – ל' גדולה         עשר אותיות משונות

ופתלתל (לב, ה) – פ' גדולה

הלה' (לב, ו)  - ה' גדולה

תשי (לב, יח) – י' קטנה

אשריך (לג, כט) – א' גדולה

         סה"כ עד גחון (עד ועד בכלל) 16=8+5+3 אותיות משונות, ומגחון עד סוף התורה 16=1+5+10 אותיות משונות, גחון מהאי גיסא – אחרון מצד ימין.

     ויתכן שזו היא בעייתו של רב יוסף "וא"ו דגחון מהאי גיסא או מהאי גיסא" – האם גחון הוא ראשון מצד שמאל או אחרון מצד ימין. כלומר האם גירסתינו היא נכונה, או שמא גירסתו של רבי יוסף טוב עלם, ותשובת הגמ' "אנן לא בקיאין". וכדאי לדעת שכתוב במדרש רבה בסוף פרשת אחרי מות צור ילדך תשי י' זעירה, ולית בקרייה כְוַתָה   (יו"ד קטן יותר אין בחומש), זאת אומרת, שמי שסובר שבחומש במדבר כה י"א פינחס יש יוד קטן - טועה.

א.